איך להרוג את הדרקון אם לא רואים אותו?

 

מבוא

אחד הכישורים  הבסיסיים של המוח הוא לזהות סכנה. בזכות זה, האדם ידע לשרוד עד היום. מרגע שהמוח מזהה סכנה, האדם מצוי כולו בערנות מוחלטת על מנת להגיב באחת משתי הדרכים האפשריות במצב זה: להילחם או לברוח (fight or flight). מערכת העצבים הסימפתטית היא זו שאחראית לתגובה המיידית במצב סכנה, כי היא מכינה את הגוף להילחם או לברוח. לדוגמה, כשחוצים את הכביש ומכונית מגיעה במהירות רבה, הדחק (סטרס) הוא המציל שגורם לברוח אחורה ולמנוע תאונה. הדחק הוא אם כן מנגנון הישרדותי וחיוני לחיים.

כולנו נתונים ברמת דחק מסוימת, אך לפעמים קשה לנו לזהות אותה או שאיננו מייחסים חשיבות לתסמיני הדחק שמחלחלים בתוכנו. על פי רוב האדם יודע להתמודד עם מצבי סטרס בתנאי שהם קצרים יחסית, בזכות מנגנון ההרגעה של המערכת הפרה-סימפתטית, שמאפשרת חזרה לתפקוד רגיל. אך הוא לא בנוי למצב של סטרס מתמשך, כלומר רצף ארוך של גירויי סכנה מסוגים שונים. כתוצאה, הגוף ממשיך להגיב בעזרת אותו מנגנון הישרדותי, וכך נפגע התפקוד של מערכות שונות.

איך לזהות את הדחק?

בגלל עומס של אירועים וגירויים קשה לגלות שנמצאים בסטרס. לכן נחוצה עצירה מדי פעם על מנת להתבונן במתרחש – בעבודה, בחיים האישיים וכדומה. ניתן לזהות את מצב הסטרס בהתנהלות היום יומיות, בהתנהגות ובתגובות הרגשיות: הימים עמוסים מאוד ואין רגע לנשום, מתעצבנים מהר, אין סבלנות לשום דבר, יש התפרצויות ללא שליטה...  אין ספק שהסטרס מציף אותנו.

לסטרס יש מגוון תסמינים פיזיולוגיים שיכולים להופיע ברמות שונות ולא בהכרח ביחד: קצב לב מוגבר, עלייה בלחץ הדם, נשימה מהירה, עייפות, מתח שרירי, זיעה מרובה, רגישות יתר לרעש, ריח או מגע, עצבנות יתר, בעיות שינה, חרדות, דיכאון. עם זאת, רצוי להיזהר: חלק מן התסמינים אינם דווקא התוצאה של סטרס, לדוגמה, לחץ בחזה, קשיי נשימה, קצב לב מוגבר. לכן, מומלץ להיבדק על ידי רופא שידע לשלול מחלה נלווית.

הגורמים המודרניים לסטרס

הדוב הרעב כבר לא יופיע באמצע כביש 4 כדי לתקוף אותנו! היום גורמי הסטרס שונים. אנו חיים בעולם תוסס ומרתק עם אפשרויות רבות. אך העולם הזה יכול גם להציף אותנו. מה שאמור להקל על חיינו עלול במקרים מסוימים לגרום לסטרס. הטלפון הנייד מצלצל כבר בפעם השלישית תוך חמש דקות, המחשב התקלקל ואבדו לי את כל הנתונים, פספסתי את האוטובוס, הפקס לא עובד, הכביש פקוק ועוקפים אותי מימין, צריך להסיע את הילדים, להזמין את המשפחה לחגים... והגוף שלי במלחמה מתמדת ומרגיש בסכנת הישרדות.

כל זה קורה פעמים רבות ביום, בכל שבוע, במשך חודשים או שנים, ואין לי זמן לנשום, לנוח ולמלא בטריות. בסופו של דבר, מערכת העצבים הפרה-סימפתטית - זו שמאזנת את המערכת הסימפתטית – כבר לא מתפקדת כראוי. אנו לכודים בעייפות כרונית ולפעמים בדיכאון או במחלות אחרות. הגוף שלנו לא מתוכנן להיות בסוג של "מלחמה" לזמן כה ממושך.  

התגובה לסטרס

עכשיו שזיהינו את מצבי הדחק ומקורם, נבדוק איך אנו מגיבים אליו.

האופן בו מגיבים לסטרס חשוב אפילו יותר מן הגורמים לו. התגובה שונה מאדם לאדם - אחד יצחק על אותו מצב והאחר יבכה! במיוחד, תחושת חוסר אונים, חוסר איזון פנימי או חוסר שליטה בחיים מול מצבים שונים מחמירים את המצב. לכן, חשוב ביותר לזהות את המצב ולקחת אחריות לטיפול בו. אם עבודת יתר היא הגורם לסטרס, נחוץ להגיב על ידי הפחתת מספר שעות העבודה, הפסקות רבות יותר כדי ל"מלא מצברים", חופשה קצרה למספר ימים כל פעם במקום חופשה ארוכה לעיתים נדירות - העיקר להגיב ולא לקבל את הסטרס כגזירה משמיים. יש לעבוד ולמצוא פיתרונות יצירתיים ודרכים לשנות מצב. אם קשה מדי לעשות זאת לבד, אפשר להתייעץ עם חברים, בני זוג או אנשי מקצוע.

עלינו למצוא דרכים להימנע ממצבי סטרס ולפתח טכניקות שיעזרו לנו להגיב אליו בצורה טובה ורגועה יותר.

הדרכים להתמודדות בסטרס רבות ומגוונות. חלקן התפתחו במערב ורובן הגיעו מן המזרח הרחוק – טכניקות שונות להרפיה, יוגה, צ'י קונג, מדיטציה ורבות אחרות. מומלץ להתעניין בהן ולהתייעץ כדי לבחור את השיטה המתאימה ביותר לאופי שלכם. אציין מספר דרכים פשוטות ומועילות, שחשוב לשלב באופן קבוע בחיים :

1. קחו נשימה עמוקה!

כן, לפעולה הפשוטה הזו השפעה גדולה על מצבי סטרס, פחד או כאב. למרות שנשימה היא פעולה אוטומטית, לרוב היא שטחית וקצרה. נשימה עמוקה ושקטה מאטה את פעימות הלב, מרפאה את השרירים ועוזרת להשקיט את המוח. תרגיל קצר ופשוט: לקחת נשימה עמוקה ואיטית דרך האף, לעצור לשנייה ולנשוף לאט את האוויר דרך הפה תוך כדי הכנסת הבטן פנימה עד שאתם מרגישים שהראות התרוקנו. חוזרים על כל התרגיל לפחות 3 פעמים ברצף. מומלץ לתרגל באופן יומי ובכל פעם שאתם מרגישים עייפים, עצבניים או לפני אירוע מרגש.

2. תזונה נכונה

מביאה לגוף את הנוטריאנטים שהוא צריך כדי לתפקד בכל מצב. מזון עם קלוריות ריקות – סוכר וקמח לבן, אלכוהול או שומנים מזיקים הם מזונות הגורמים לסטרס חמצוני, לדלקות ומחלות. התאים "רעבים" ו"מתעצבנים", ואנחנו צריכים לתת לגוף "מזון מרגיע"; לדוגמה מגנזיום שהוא אחד המינרלים החשובים לתפקוד תקין של הלב וכלי הדם, וחיוני להרפיית השרירים. הוא נמצא בקטניות, ירקות עליים ירוקים, אגוזים ושקדים. אבץ מחזק את מערכת החיסון שנחלשת במצב לחץ. נמצא אבץ בזרעי שומשום, גרעיני דלעת, אגוזים, דגנים מלאים וקטניות. ויטמינים מקבוצת B שומרים על בריאות מערכת העצבים: דגנים מלאים, קטניות, ירקות, אגוזים וזרעים.

3. פעילות גופנית מרגיעה לחץ

בין היתר בזכות הפרשת האנדורפינים, הורמונים טבעיים הפועלים כמו כדור הרגעה. הורמונים אלו מפחיתים כאב, מונעים דיכאון ונותנים תחושה של רוגע ושמחה. הם משתחררים לאחר פעילות גופנית מאומצת וגם בזמן התעלסות לאחר אורגזמה (סיפוק מיני).

4. הקשר עם הטבע

מספר מחקרים הראו שלטבע השפעה טובה על המוח, על החושים ועל הגוף כולו. אנשים שקשורים לטבע מרגישים רגועים ושקטים יותר. הוסיפו צמחים ופרחים בבית ובעבודה. אפשר אפילו לשים אקווריום עם דגים צבעוניים במקום שבו אתם שוהים כדי לעזור לכם להיכנס למצב מדיטטיבי. הלכו לטייל בטבע בכל הזדמנות, ואם מזדמן, עשו פעילות ספורטיבית בפארקים.

 

מוניק חסן אלעזר
R.Na רפואה נטורופתית
בוגרת קמפוס ברושים במרכז הספורט באוניברסיטת תל אביב
מנחה סדנאות להפחתת לחץ דם בשיר"מ במרכז הרפואי אסף הרופא

חדר כושר
חדר כושר
חוגים
חוגים
אזור מנויים
אזור מנויים
צור קשר
צור קשר
בריכות שחיה
בריכות שחיה
פילאטיס מכשירים
פילאטיס מכשירים
מערכת שעות
מערכת שעות
המתקנים שלנו
המתקנים שלנו
סטודנטים
טיפ בריא
עבור לתוכן העמוד