כל מה שרציתם לדעת על רדיקלים חופשיים

כל מה שרציתם לדעת על רדיקלים חופשיים (הגדל)

בכתבה זו נבדוק מהם רדיקלים חופשיים, על אילו מערכות בגופנו הם משפיעים ומהיכן אנו מקבלים אותם? נדבר על הקשר בין הרדיקלים החופשיים להזדקנות וכיצד ניתן להוריד את רמתם בגופנו ולהאט ולו במעט את תהליכי ההזדקנות של מערכות שונות בגוף.
מוכנים? בואו נצא למסע.

גוף האדם מורכב מכל החומרים מהם מורכב כדור הארץ - חמצן, מימן, פחמן, ברזל וכדומה. בכל דקה מתים בגופנו כ-300 מיליון תאים מסוגים שונים, ורובם מוחלפים בתאים חדשים.  כך למעשה מתחדשות כל הרקמות בגופנו, חלקן בקצב איטי וחלקן מהיר. לדוגמה, תאי הכבד חיים בממוצע כשנה וחצי ורקמת השלד (העצמות) באדם מתחדשת כל 7-10 שנים. לעומת זאת, ישנן מערכות שקצב ההתחדשות שלהן מהיר הרבה יותר. במערכת העיכול למשל, התאים מתחלפים בממוצע כל 6 ימים. תאי העור שלנו מתחלפים בערך כל 2-4 שבועות וכדוריות הדם האדומות בדם חיות בממוצע כ-120 יום.

הידעת?
הורמון הגדילה GH (Growth Hormone) מופרש לא רק עד גיל 21 כמו שרבים חושבים, אלא עד יומנו האחרון. הורמון הגדילה הוא הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח ותפקידו בין היתר לווסת ייצור חלבונים (כולל בניית מסת שריר), הוא משתתף בהקטנת רקמת שומן ואף ממריץ צמיחת עצמות אצל ילדים ומתבגרים. הורמון הגדילה מופרש במהלך כל שנות החיים, כאשר לאחר גיל 21 יורדת הכמות המופרשת ממנו בכ-14% בכל עשור.
ראיתם פעם תינוק שקיבל שריטה שהעלתה גלד? תוך כמה זמן החלים הגלד? תוך יום או מספר מועט מאוד של ימים. איך ייתכן שאצל אדם מבוגר החלמה של גלד של שריטה אורכת ימים ואולי אפילו שבועות?
אחת הסיבות היא שככל שגילנו עולה - מופרש פחות הורמון גדילה, פחות תאים חדשים נוצרים, נשארים יותר תאים "ותיקים", וכך לגלד לוקח זמן רב יותר להחלים. אם כך, הזדקנות יכולה להיגרם בשל הפרשה הולכת וקטנה של הורמון גדילה ואף בשל ריבוי רדיקלים חופשיים בגוף.

רדיקל חופשי הוא חומר (כמו אטום או מולקולה), בלתי יציב מבחינה כימית ולכן יכול להתחבר לחומרים שונים וכן לגרום לתגובות שרשרת בגוף. בגוף האדם, הרדיקל החופשי העיקרי הוא חמצן. על מנת להסביר את פעילותו של הרדיקל החופשי, נתייחס אליו כאל ילד היפראקטיבי שרוצה כל הזמן להתחבר לעוד ילדים שמשחקים על מנת לשחק ולהשתולל. אצל מרבית האנשים, תתעורר תגובה של כעס כאשר יתקלו בילד שמתנהג כך, אבל תגובה זו לרוב לא תעזור להרגיע אותו. לרוב, על מנת להרגיע את ילד, על המבוגר לתת לו יד או חיבוק. זה בעצם מה שהרדיקל החופשי מחפש בגופנו, להתחבר לתא או חומר כלשהו בגופנו על מנת להרגיש יציב יותר.

כיצד יתנהג הרדיקל החופשי בגוף? הוא יכול להתחבר לחומרים או להיכנס לתאים בגופנו. בדרך כלל כאשר התאים בגופנו מרגישים גורם זר מתקרב הם מודיעים למערכת החיסון על מנת שזו תשלח את הסוכנים שלה לטיפול או חיסול של הגורם הזר. אולם בהתקרב הרדיקל החופשי (חמצן במקרה שלנו), התאים לא חשים התקרבות של גורם זר כיוון שחמצן הוא אחד החומרים המרכיבים את התא. בשלב הבא התא "ייתן יד" לרדיקל החופשי, וכך הרדיקל החופשי מתקבל כחלק מהמשפחה, מתחבר לקרום התא, ממנו הוא יכול להמשיך לנוזל התוך תאי ומשם לגרעין התא.
בגרעין התא נמצא החומר התורשתי שלנו, ה-DNA. ה-DNA הוא זה שמקודד את צבע העיניים שלנו, הגובה, צבע השיער, מבנה הגוף, קצב התחלקות התאים בגופנו וכך הלאה. אחת הנקודות שאוהב הרדיקל החופשי לעמוד עליהן בסליל הדנ"א שלנו היא הנקודה האחראית על קצב חלוקת התאים. כאשר הוא יחליט להתמקם שם, ייתכן מצב בו קצב חלוקת התאים עולה בהרבה על הקצב התקין, התוצאה יכולה להיות ריבוי מאסיבי של תאים ברקמה מסוימת, מה שנקרא "גידול" שיכול להיות שפיר או ממאיר.
מפחיד? לגמרי. אבל לכל מטבע יש שני צדדים, הצד השני של המטבע הזה הוא שהרדיקל החופשי יכול להתמקם על הנקודה בסליל הדנ"א שאחראית על תמותת תאים בגוף, בווירוס או חיידק או גורם אחר בעל פוטנציאל להזיק לגוף ולגרום לחיסולם.
לסיכום, רדיקל חופשי יכול לגרום לנזקים של ממש בגופנו, מהזדקנות רקמות מואצת ועד לגידולים סרטניים ומצד שני הוא יכול שמש כסוכן של מערכת החיסון של גופנו ולחסל וירוסים וחיידקים שפולשים לגופנו.

מהיכן אנו מקבלים את הרדיקלים החופשיים?


רדיקלים חופשיים ממקור חיצוני:

  • מחיה באזור בו יש זיהום אוויר
  • משאיפת אדים של חומרי ניקוי
  • עישון אקטיבי או פאסיבי
  • אכילת מזונות מעושנים
  • אכילת מזונות עתירים ברדיקלים חופשיים, כמו מזונות מטוגנים, מעובדים וכדומה
  • שיזוף


רדיקלים חופשיים ממקור פנימי:

  • ריבוי לחץ וסטרס בחיים
  • מיעוט שעות שינה
  • ביצוע פעילות גופנית
  • פליטה בגוף כחלק מתהליך הנשימה התאית וייצור אנרגיה. 

הבעיה העיקרית עם הרדיקלים החופשיים היא שיש לנו כמות גדולה מדי מהם וכדי לשמור על בריאות תקינה רצוי שנוריד את רמתם בגופנו. החדשות הטובות הן שניתן להוריד את רמתם די בקלות, על ידי צריכה של מזונות עשירים בוויטמינים, בצבעים ובנוגדי חמצון. במקביל, מומלץ להפחית את החשיפה לגורמים אשר יכולים להגביר את כמות הרדיקלים החופשיים בגופנו.

 

רוצים לדעת עוד על נוגדי החמצון על המזונות שעשירים בהם, בוויטמינים ובצבעים? בכתבה הבאה נמשיך לחקור כיצד ניתן להפחית את כמותם ופעילותם של הרדיקליים החופשיים בגופנו כדי להאט תהליכי הזדקנות ולשפר את חיוניותנו ואת בריאותנו. יש למה לצפות

שמרו על עצמכם ועל אורח חיים בריא,
מאחלים
מיה מינסטר שגב וצוות מרכז הספורט באוניברסיטת תל אביב

הכותבת, מיה מינסטר שגב, היא דיאטנית קלינית RD, מנחת קבוצות הרזיה ואורח חיים בריא, מרצה באקדמיה ומטפלת בפגישות פרטניות בתזונה וקואצ'ינג.

אם גם אתם רוצים ללמוד לאכול ולהכין אוכל בריא וטעים, לרזות או להעלות מסת שריר ולשנות הרגלי אכילה, אתם מוזמנים להגיע לסדנאות שלי או לייעוצים האישיים.
נייד: 054-4896392

חדר כושר
חדר כושר
משרד המנויים
משרד המנויים
ספא
ספא
צור קשר
צור קשר
בריכות שחיה
בריכות שחיה
סטודיו פילאטיס
סטודיו פילאטיס
מערכת החוגים
מערכת החוגים
תרבות ופנאי
תרבות ופנאי
סטודנטים
טיפ בריא
עבור לתוכן העמוד