כמה פעמים אמרתם בראש לעצמכם: “מחר נתחיל דיאטה”.
או שקרה לכם אחרי סופש ארוך של עוגות וכל ג’אנק אפשרי,
שיום ראשון הפך להיות “יום בריא” עד לארוחת צהריים…
כמה פעמים ראיתם בראשכם את עצמכם מעיפים את כל האוכל המעובד, מלא הסוכר, המלח והשמן מהמקרר וממלאים אותו רק פירות וירקות?
אז מה באמת אפשר לעשות כדי להתחיל ובאמת לשמור על תזונה יותר מאוזנת ובריאה?
החלטות בחיים-
הדבר הראשון שיש לעשות הוא להחליט ולהיות רציניים בנושא…
תשאלו את עצמכם למה אני מוכן להכניס לגופי אוכל לא בריא?
איזה הנאה אני מקבל מזה? האם ההנאה הזאת שווה את ההרגשה של אחרי?
כיצד זה מועיל לי אם בכלל?
אם התשובות על השאלות הן שליליות כנראה שיש צורך חיוני בשינוי…מה אני מוכן לעשות בשביל שינוי?
ביצוע-
הרי כולנו יכולים לדבר, לחלום, לדמיין ולחשוב “בריא”. כשזה מגיע באמת לביצוע מתחילים התירוצים.
התירוץ הכי נפוץ שאני נתקלת בו הוא “אני רעב”.
עד שמגיעים לשינוי אוכלים מעט מדי ומגיעים למצב רעב ואז הבורקס הראשון שרואים הופך להיות מושא אהבתינו הבלתי מעורערת…
אז במקום להגיע עד כה ולהישאר רעבים, תאכלו…אבל לא אוכל כהרגלכם אלא אוכל מזין,
אם החלטתם על סלט לצהריים תידאגו שיהיה מספיק גדול ומשביע,
לדוגמה סלט של 4 מלפפונים 2 פלפלים 10 עגבניות שרי זה לא….
נסו 8 מלפפונים 4 פלפלים ו20 עגבניות שרי, אני בטוחה שאחרי כן לא תוכלו להכניס שום דבר לפה.
ארוחת ביניים תפוח? אז נסו שניים או שלושה תפוחים.
אוהב/ לא אוהב-
לאחרונה יצא מחקר על ההצלחה בשינוי במעבר לתזונה בריאה אצל אנשים אשר מתמקדים באוכל שהם אוהבים
לעומת אנשים שמתמקדים בסבל של הימנעות מהמאכלים השמנים והלא בריאים שהם כל כך אוהבים…
אז נכון שזה נשמע כמו: “למה שאני אוכל מאכלים שאני לא אוהב?!” אבל זה קורה…אוכלים סלט כשבאמת רוצים לבלוע לאפה עם שווארמה.
יש לדאוג שיהיה אוכל בריא שאוהבים לאכול, זה אחד הדברים החשובים בהתמדה.
אם אוהבים אבוקדו או בננות לדאוג שתהיה אספקה שוטפת ולא להתפשר על “אוף אני אוכל קינואה כי זה בריא”.
זמינות-
אז החלטנו ואנחנו כבר בביצוע…איך מתמידים?
הרי יגיע היום הזה שמיהרתי בבוקר לא הכנתי לי נשנוש צהריים וגם המקום היחיד שפתוח וקרוב זה הפלאפל למטה…
דאגו שתמיד יש לכם אוכל ונשנושים, תעשו הזמנה קבועה מהסופר של ירקות ופירות
ככה שלא יגיע יום שאין כלום במקרר חוץ מפיתות וריבה…שלא יגיע הרגע הזה שאתם משאירים ליד הגורל לדאוג לכם שאתם רעבים.
סביבה תומכת-
שתפו את החברים והמשפחה שלכם בהחלטתכם, ספרו להם מה אתם אוכלים וכמה כיף לכם, שינסו להצטרף אל החגיגה.
ואם לא אז נסו להקיף עצמכם באנשים שחושבים ואוכלים כמותכם,
זה לא יכול לעבוד אם אתם יוצאים פעמיים בשבוע עם חברים ואוכלים פיצה או המבורגר ב2 בלילה.
גם לא כשיושבים עם המשפחה בארוחת שישי ומולכם עומדת סלסלת לחמים מקמח לבן עם חצי טון סוכר שאי אפשר לעמוד בפניה…
דאגו ליום אחד בשבוע שיהיה יום ה “Cheat Day” –
כל השבוע הייתם ילדים טובים? התגעגעתם ממש לגלידה עם קצפת מלא שוקולד וסוכריות צבעוניות?
“פנקו” את עצמכם…זה לא יעבוד אם אתם מכריחים את עצמכם לא לאהוב גלידה…
כמובן לא לאכול 5 קילו גלידה, גם גביע אחד של גלידה יעשה את העבודה ויביא לסיפוק אפילו יותר גדול…זהו גביע שבאמת חיכיתם לו.
שיהיה בהצלחה…השינוי מעולם לא היה קרוב יותר!
לירון ביטן, מאמנת אישית במרכז הספורט באוניברסיטת ת”א
