ענף הכדור-מים מקורו באנגליה בסוף שנות 1800 והוא נכנס למשחקים האולימפיים בשנת 1900 בפריז.
כדור-מים לגברים היה ענף הספורט הראשון הקבוצתי שנכנס למשחקים האולימפיים ומאז הפופולאריות שלו עולה.
ענף זה מאופיין בפעילות המתקיימת בתוך המים ומערב בעיקר את הגפיים העליונות לשם זריקה או הגנה מול הקבוצה היריבה.
השחקן נדרש לזרוק כדור מבלי שיהיה לו בסיס תמיכה יציב לעמוד עליו, דבר שלא נראה בשום ענף ספורט אחר של זריקה,
ולכן, דורש ייצוב גדול יותר של חגורת הכתף.
תנועת הזריקה מתבצעת על ידי הוצאת פלג הגוף העליון מתוך המים גבוה ככל שניתן
ושמירה על מנת זה על מנת לזרוק ביעילות ובכוח הרב ביותר.
על מנת ליצור יציבות בניגוד לשחייה, במהלך משחק כדור מים קיים מגע רב בין השחקנים הדורש כוח מתפרץ,
סבולת הן של הידיים ושל הרגליים על מנת לדחוף ולמשוך את השחקנים היריבים,
פציעות הספורט האופייניות לענף זה כוללת פציעות טראומטיות, כתוצאה מחבטה בפנים,
שריטות ו”האבקות” המתרחשת מתחת למים. כמו כן, קיימות פציעות של שימוש יתר (overuse)
הבאות לידי ביטוי בעיקר בגפיים העליונות, במיוחד במפרק הכתף.
כאב כתף הוא התלונה השכיחה ביותר בקרב שחקני כדור מים. מכיוון שמפרק זה לא יציב,
הוא דורש רשת שרירים רחבה של שרירים ורקמות פאסיביות על מנת לתמוך אותו ולייצבו.
התנועות החוזרות מעל הראש של שחקני הכדור מים דורשות קואורדינציה שרירית טובה ,המסונכרנת על תנועת הכתף ועל כן, יש להתאמן על כך.
למרות שכדור-מים נחשב לענף ספורט ללא נשיאת משקל ישנה חשיבות גדולה באימון השחקנים גם בתנאי נשיאת משקל, כלומר מחוץ למים.
חשיבות זו גדלה במיוחד כשמדובר בנבחרת נוער, שעדיין לא הגיעה לבגרות והם נמצאים בשלבי צמיחה.
נשיאת משקל חשובה להתפתחות העצם ויצירת צפיפות עצם מספקת בגיל המבוגר יותר.
במחקרים שנעשו בנושא נמצא ששחקני נוער בכדור-מים נמצאת צפיפות עצם זהה לאוכלוסייה יושבנית (שלא עוסקת בפעילות גופנית).
כשמדובר בגפיים התחתונות וצפיפות עצם גבוהה יותר בגפיים העליונות ביחס לאוכלוסייה יושבנית.
כחלק מתוכנית האימונים של קבוצת הנוער של אס”א ת”א כדור-מים אנו משלבים תרגול בפילאטיס מכשירים המועבר על ידי פיזיותרפיסטית.
התרגול כולל עבודה במנחים שונים: עמידה, שכיבה על הצד, בטן וגב תוך שימוש במכשירי הפילאטיס השונים.
היתרון בסביבת העבודה הזו הוא התרגול כנגד קפיצים שהתנגדותו דומה להתנגדות שהמים מספקת, ביחס לעבודה עם משקולות.
האימון הוא כלל גופני ובתוכו ניתן דגש לנשימה, עבודה של כוח, סבולת, שליטה וקואורדינציה של גפיים תחתונות ועליונות,
שיווי משקל ותנועתיות עמוד השדרה תוך מתן דגש אישי ובניית תכנית תרגילים ספציפיים לכל שחקן בקבוצה.
מאת: תמר ונהודה MScPt
